יש רגעי אושר.
זה הזמן להודות שאני הכי מאושר על במה או על סט צילומים.
יש מתח.
אתה לא יודע מה יהיה, איך זה ייגמר, צריך להיות מרוכז, לדעת בעל פה, להיות חד ומלא בטחון תמידי.
לא קל, אבל אתה נמצא בממד אחר על הבמה, על הסט.
מחוץ לחיים.
מחוץ לתור באושר עד.
האוויר שם אחר ומכבדים אותך ומאפרים אותך ומלבישים אותך ומאירים אותך ומצלמים אותך ואתה במרכז .
זה זמני. זה נגמר מהר, וזה האושר הכמעט מושלם.
כן, גם אחרי 30 שנה.
