כולם אמרו לי (חוץ מטל) שאני לא מתאים למקצוע

החיסרון הוא יתרון.

כשלמדתי משחק, כשהתחלתי את הקריירה, כולם אמרו לי (חוץ מטל) שאני לא מתאים למקצוע.

"אתה לא שחקן - אתה לא יודע לשיר, אין לך חוש קצב, לא יודע לרקוד, דיקציה גרועה, ביישנות, גוף נוקשה, פרצוף מוזר. אתה לא שחקן!".

ובלי להרגיש, החסרונות הפכו ליתרונות הכי גדולים שלי וככה התחלתי ב'עלילות משה בעיר הגדולה' - ביישן, נוקשה, חסר קואורדינציה ומזה בניתי קריירה.

אולי לא כמו של בראד פיט (שהוא ממש בגילי אגב, אם זה מעניין אתכם), אבל בכל זאת משהו שפירנס אותי, את משפחתי ואת נפשי עשרות שנים.