סטדנאפ זה המקצוע הנפלא בעולם.
אתה עומד על הבמה לבד לבד.
מיקרופון בידך מול קהל של אנשים שחלקם עייפים, חלקם עצבניים כי לא מצאו חנייה וחלקם מודאגים מהבייביסיטר, אתה עומד ורק אתה שם, ואז מתחולל קסם.
שעה ועשר דקות כולם נושאים אליך עיניים, צוחקים, מזדהים, שונאים אותך ואת עצמם ומוחאים כפיים.
קסם שלא יסולא בפז. לא הפסקתי להתרגש מזה, לא אפסיק לעולם.